צילום טבע • תמונות נוף ארץ ישראל והעולם • צילומי ציפורים • פוסטרים של טבע ישראלי • מאמרים וכתבות על צילום טבע • סדנאות צילום ע"י צלם טבע ישראלי איליה שלמייב
צילום טבע, תמונות נוף, צילומי ציפורים, הדפסות ענק ותמונות סטוק

?צילום כוכבים - איך עושים את זה

צילום כוכבים ושביל החלב, תמונות שבילי כוכבים, צילום לילה ונוף לילי...

הקדמה:
- לפני שנתחיל הייתי רוצה לציין שכל תמונות שבילי כוכבים שתראו כאן צולמו בשיתוף עם אלרואי דוד, חבר יקר וצלם בחסד עליון. תמונות אלה פרי עבודה משותפת קשה אך פוריה, שנעשתה במסעות רבים של צילום כוכבים, בני מספר ימים, אליהם יצאנו בארבע שנים האחרונות.
מאז ילדותי שמי הלילה ריתקו אותי ביופים הקסום ובמסתורין סביבם. ספרים שקראתי על מבנה היקום, הגלקסיה וגרמי השמים רק חיזקו את הסקרנות הזו. בלילות קיץ שקטים, מאוד נהניתי להתבונן בכוכבים ולהשוות את הצורות שהם יצרו בשמים למפת כוכבים באנציקלופדיה ישנה של אבי. לאחר שנחשפתי לעולם הצילום, המפגש בין מצלמה לבין מרבד הכוכבים הנוצצים בשמי הלילה היה בלתי נמנע.

תמונות כוכבים צילום כוכבים הוא ענין מורכב ומלא אתגרים שלא קיימים בתחומי צילום אחרים, כמו למשל – הקושי לראות משהו, אם בכלל, בעינית המצלמה בלילה, היוצר קושי בבניית קומפוזיציה. אורם החלש יחסית של הכוכבים מאתגר לא רק את עינינו, אלא גם אץ חיישן המצלמה (או את הפילם). לכן ישנו צורך להשתמש בעדשות מהירות (בעלות מפתח צמצם גדול יחסית) ולעבוד עם רגישות איזו גבוהה (של הסרט או של המצלמה הדיגיטלית). צילום שבילי כוכבים הוא סיפור מורכב עוד יותר. כדי להמחיש זאת מספיק לציין שממצלמה אחת המצלמת בלילה מקבלים תמונה אחת בלבד, שלא יודעים איך היא יצאה ואין אפשרות לתקנה. לכן תחום זה דורש תכנון מוקדם מדוקדק, ידע וניסיון אישי.
מצד שני תחום זה עדיין נחלת מעטים, אולי דווקא בגלל הקושי הכרוך בכך, ותמונות שנעשו כהלכה תמיד מיוחדות מאוד ומושכות תשומת לב רבה, הן מכיוון שהקהל הרחב עוד לא נחשף לתמונות מסוג זה והן משום שמצלמה יודעת לשקף את הנוף באור הלילי באופן כזה שעין אנושית לא מכירה.

בחברה המודרנית, כאשר רוב האוכלוסייה מרוכזת במרכזי אוכלוסין צפופים וסואנים, אין אנו זוכים לראות את הכוכבים כפי שראו אותם אבותינו, לפני שזרם החשמל שטף את הלילה באור מלאכותי והעפיל על האור הנצחי והקר של הגלקסיות הרחוקות. רק מקומות מבודדים, הרחק מערים ויישובים, מאפשרים לנו הצצה לשמי הלילה, באורם הטבעי. תופעה זו של אור סביבתי המתחרה עם אור הכוכבים נקראת זיהום אור (Light Pollution), ובשל זיהום האור, המקומות המתאימים ביותר לצילום כוכבים הם מקומות המרוחקים ככול הניתן ממרכזי אוכלוסין וכבישים מוארים. גם פסגות הרים מבודדים מתאימים לצילום כוכבים- ככל שההר נישא לגובה רב יותר, כך יראו הכוכבים בוהקים יותר, עקב האטמוספרה ההולכת ומדלדלת עם הגובה.

בעת צילום כוכבים ניצבות בפנינו שלוש אפשרויות עיקריות:

  1. צילום נוף לילי עם כוכבים סטטיים כמו שעין אנושית רואה.
  2. צילום שבילי כוכבים החותכים את שמי הלילה כתוצאה מסיבוב כדור הארץ סביב צירו.
  3. צילום באמצעות מצלמה המותקנת על גבי מתקן עקיבה – כלומר צילום שמי כוכבים, תקריבים של גלקסיות וערפיליות למיניהן ע"י שימוש במערכת המצוידת במנוע ועוקבת אחר תנועת גרמי השמים.


צילום כוכבים סטטיים בשמי הלילה:

מספר מילים על הציוד המתאים:
לשמחתנו, לצילומים בסגנון זה מתאימה כל מצלמת רפלקס דיגיטלית, הודות לביצועים מרשימים בתחום הרגישות לאור (איזו) של מצלמות אלה, בייחוד של הדגמים האחרונים כמו Canon 5D MKII, Canon 1Ds MKIII, Nikon D700, Nikon D3x ועוד רבים וטובים.
כמובן שעם מצלמה בלבד לא נגיע רחוק, בטח לא לכוכבים, ולפיכך העדשות העדיפות בסגנון זה הן כאמור עדשות מהירות (בעלות מפתח צמצם גדול), המאפשרות לאסוף ולהעביר כמה שיותר אור לחיישן המצלמה. בנוסף, מומלץ להשתמש בעדשות בעלות זווית רחבה ואורך מוקד קצר בהתאמה. כך נצליח לכלול בפריים שטח שמים גדול יותר ולבנות קומפוזיציה מעניינת יותר. אם ברשותכם עדשה עם מייצב, תדאגו לבטל את פעולתו לפני תחילת הצילום. מייצב שעובד בזמן שמצלמה עומדת איתן על גבי החצובה, בנוסף לבזבוז מיותר של סוללות, יוצר תנועה בעצמו וסביר שיגרום לצילום מטושטש.
אך גם במצלמה ועדשה בלבד (טובים ככל שיהיו) לא ניתן להסתפק, ויש הכרח בחצובה יציבה, היות והחשיפות ארוכות יחסית. מאותה סיבה נצטרך להצטייד גם בכבל משחרר או שלט רחוק. בנוסף לציוד צילום כדאי מאוד להצטייד בפנס, עדיף פנס ראש, אם כי כדאי לתת לעיניים להתרגל לחושך ולהגביל את השימוש בו למקרי חירום.

אופן הצילום
מד האור של המצלמה לרוב לא ידייק בתאורה הזעומה של הלילה, לכן עלינו לצלם על מצב ידני ולקבוע את הפרמטרים בעצמנו. גם מערכת הפוקוס האוטומטית "תצלע" בתנאים אלו ונצטרך להסתפק בפוקוס ידני.
צילום שביל החלב היות והנושא העיקרי בתמונות אלו הוא הכוכבים, נכוון את הפוקוס לאינסוף. נקודת האינסוף לא תמיד נופלת בדיוק על סימן האינסוף שיש בכל עדשה, לכן כדאי לבדוק מראש את מיקומה המדויק של נקודת האינסוף בעדשתכם.
כאמור על מנת לצבור מספיק אור כוכבים בזמן קצוב נשתמש בצמצם פתוח לרווחה ואיזו גבוהה מאוד. זמני חשיפה יכולים לנוע בין 40 שניות עד 10 שניות, תלוי באורך המוקד בו נשתמש. מה הקשר בין אורך מוקד לזמן חשיפה אתם שואלים? העניין הוא שכוכבים לא באמת עומדים במקום ומדגמנים, כמו שזה ניראה לעין, אלא עקב סיבוב כדור הארץ סביב צירו, ניראה שכל ספרת השמיים, המכילה את הכוכבים, נעה במעגל נגד כיוון השעון, סביב כוכב הצפון ומשלימה סיבוב שלם ב 24 שעות. כאשר רוצים לתפוס נוף המכיל כוכבים סטטיים בשמים, חייבים להתחשב בתנועתם. בעדשות רחבות, באורכי מוקד של כ 16 עד 24 מ"מ, ניתן להאריך את החשיפה עד כ 30-40 שניות מבלי שנרגיש במריחת הכוכבים. בחשיפה ארוכה יותר הכוכבים ימרחו. כאשר מצלמים עם עדשות בעלות אורך מוקד גדול יותר, עלינו לקצר את זמן החשיפה, על מנת לקבל כוכבים ללא מריחה.
הדבר תלוי גם באזור בשמיים אותו מכסים בקומפוזיציה: כוכבים הקרובים לכוכב הצפון, עושים את הדרך הקצרה ביותר, ואלו המרוחקים ממנו "נעים" סביבו בקשת ארוכה יותר, לכן בבחירת אורך חשיפה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורם הזה.
שימוש באיזו גבוהה יעצים את בעיית הרעש הדיגיטלי בתמונה, לכן מומלץ מאוד להפעיל את פונקציית "ניקוי רעשים בחשיפה ארוכה" (Long exposure noise reduction). דבר זה יכפיל את משך הצילום של כל תמונה, אך בחשיפות אלו ההמתנה משתלמת. פונקציה זו מאפשרת לחשוף פעמיים- פעם אחת חשיפה רגילה ופעם שנייה אותה חשיפה, אך עם תריס סגור. התוצאה של החשיפה השנייה תהיה הרעש הדיגיטלי בלבד. לאחר מכן מעבד של המצלמה יבצע החסרה בין התמונה המקורית לבין הרעש ונקבל צילום נקי יותר.

בנית הקומפוזיציה
אם נכוון את המצלמה לשמיים ונצלם צילום של כוכבים נטו – לא עשינו הרבה. מי שיביט בתמונה יראה את מה שכל אחד היה רואה לו היה מביט במקום מבודד בשמיים. התוספת היחודית של הצלם מתחילה בנוף שמסביב ושילוב ההרמוני שלו עם שמי הכוכבים. ניתן לכלול בצילום אלמנטים כמו הרים, עצים, סלעים, האוהל בו אתם ישנים ובכלל כל דבר שישמש כמוקד עניין נוסף. הקרקע מהווה למעשה בסיס ועוגן לצילום הכוכבים.
צילום לילה ההבדל בין העין האנושית לבין המצלמה מתבטא דווקא בנוף הלילי שאינו חלק מהשמים- גם כאשר האישונים שלנו יתרחבו למקסימום לא נצליח לראות את פרטי הנוף בבהירות שיקלוט חיישן המצלמה בחשיפה ארוכה על איזו גבוה, ולכן צילום לילה שמבוצע כהלכה ניראה כה מרשים ומפתיע.
כאמור, שימוש בצמצם פתוח לרווחה אידיאלי לקליטת אור כוכבים רב ככל הניתן, אך מצד שני כאשר אנו בונים קומפוזיציה עם אלמנטים יחסית קרובים בפריים, עלינו לקחת בחשבון גם את מגבלת עומק שדה ולזכור שצמצם פתוח יגביל מאוד את עומק השדה שלנו. הבעיה משמעותית פחות בעדשות אולטרה רחבות, אם כי עדיין קיימת ומחייבת התייחסות.
נשים לב שאם אנחנו מצלמים במקום המרוחק מאזורי אוכלוסין, בלילה צלול, בלי ירח ועננים, סביר להניח שניראה את שביל החלב חותך את שמי הלילה, וכדאי מאוד להתחשב בו, בזמן בנית הקומפוזיציה.


צילום שבילי כוכבים

כאשר צופה שלא מכיר את הנושא (וזה הרוב הגדול) מביט על צילום שבילי כוכבים, מיד עולות בראשו שאלות ותהיות:
- מה הולך פה?
- איך עושים את זה?
- האם זה אמתי?
וזה כוחה של תמונה כזו.
אך אנשים שהתנסו כבר בסוג זה של צילום, יעריכו צילום כזה לא פחות, מכיוון שלהם תהיה ברורה מיד מידת ההשקעה והתכנון שצילום כזה דורש.

תמונות לילה שבילי כוכבים אפשר לצלם במצלמה דיגיטלית או במצלמת פילם, העיקר שהמצלמה תהיה מצוידת במצב Bulb, בו אנו שולטים על אורך החשיפה (כאשר היא ארוכה מ- 30 שניות) ע"י כבל שחרור.
מצלמת פילם יכולה לצלם במשך לילה שלם ללא שום בעיה. אם היא עובדת על סוללות - כל עוד הסוללות פועלות התריס יישאר פתוח ושבילי הכוכבים יצרבו על הפילם, וכאשר הסוללות ישבקו חיים, התריס ייסגר ותסתיים החשיפה. לכן במצלמות אלה כדאי להצטייד בסוללות חדשות.
חשיפה במצלמה מכנית לחלוטין אינה מוגבלת, אפילו לא בזמן החיים של הסוללה.
מצלמה דיגיטלית לעומת זאת, מוגבלת בזמן החשיפה שלה, וזאת משום שחיישן המצלמה הולך ומתחמם במשך החשיפה. התחממות החיישן גורמת להופעת רעש חריג וצבעים מוזרים בתמונה. לפיכך לא הייתי ממליץ לחשוף במצלמה דיגיטלית לאורך יותר מרבע שעה - עשרים דקות, ומכאן שתמונה שצולמה במצלמה דיגיטלית תהיה עם קשתות קצרות הרבה יותר ובד"כ רעש גדול יותר מאשר צילום שצולם על פילם. בנוסף, בחשיפות כה ארוכות כדאי לשמור על איזו נמוך מאוד, בגלל תופעות הרעש הדיגיטלי.
אף על פי האמור לעיל ישנה אפשרות להשיג עם מצלמה דיגיטלית תוצאה בעלת משך חשיפה ארוך יותר בהתרבות של פוטושופ. שיטה זאת נקראת Stacking. לפי שיטה זו, מצלמים חשיפות רבות באורך מסויים (5 דקות למשל), אחת אחרי השנייה במשך מספר שעות, במרווחים קטנים ככל שניתן ביניהן. לאחר מכן בתכנת פוטושופ מלבישים את התמונות כשכבות שונות אחת על השנייה ומגדירים את כל השכבות כ- Exclusion.
הערה: כאשר מצלמים בשיטה זאת יש לדאוג לבטל את פונקציית "ניקוי הרעשים בחשיפה ארוכה", כדי שתוכלו לחשוף פעם אחרי פעם ברצף, ללא פערים של זמן.

פילם – זאת הבחירה האולטימטיבית לסוג זה של צילום. שני הגורמים המטים את הכף לטובת פילם כאן הם:
- פילם אינו מתחמם ולכן תופעות רעש דיגיטלי וצבעים משונים לא יופיעו עליו.
- תגובה של פילם לאור בחשיפות ארוכות היא לא לינארית כמו של חיישן דיגיטלי, ולפיכך עם הארכת זמן חשיפה קטֵנה תגובת הפילם לאור.
תמונות שבילי כוכבים בחירת הפילם נעשית בהתחשב בשיקולים כמו רגישות הפילם לאור, רעש האופייני לפילם, חדות המאפיינת אותו, שחור לבן או צבעוני, נטיית הפילם לצבעים מסוימים ותגובתו לחשיפות ארוכות (שיכולה להיות שונה מאוד בסרטים שונים). סרטים בעלי איזו 100, בייחוד סרטי שקופיות (פוזיטיב), בד"כ מתאפיינים בגרעיניות נמוכה. סרטים שהם בעלי רגישות נמוכה יותר פחות מתאימים, מכיוון שבאמצעותם נקבל כוכבים חלשים יותר. אם ברצוננו לקבל כוכבים חזקים ממש נשתמש בסרטים בעלי איזו גבוהה ממאה וניקח בחשבון שרמת הרעש תהיה גבוהה יותר.
כאמור סרטי השקופיות מתאימים לסוג זה של צילום, אך מכיוון שנשארו רק מעבדות בודדות בארץ שמפתחות סרטים אלה, העניין הופך למסורבל במקצת. הטווח הדינמי של סרטים אלה נמוך בכסטופ מהטווח הדינמי של סרט נגטיב, ולכן אם משתמשים בהם, כדאי לקחת זאת בחשבון.

בעיה נוספת שקיימת בחשיפות כה ארוכות היא הצטברות אדים על העדשה. אדים יכולים לכסות את כל פני העדשה תוך רבע שעה, מה שכמובן יהרוס את הצילום. הדבר קורה כאשר טמפרטורת האוויר גבוהה מזאת של העדשה, וישנה לחות באוויר. הבעיה חמורה יותר כאשר מצלמים בעונת החורף, כאשר מצלמים במקומות גבוהים כמו בהרים, בהם הלילות קרים או באזורים בהם אחוזי הלחות גבוהים באוויר. כל פתרון שיחמם את העדשה יכול לפתור את הבעיה, למשל שקיות חימום שמצמידים אליה.

גורם ההפתעה – זהו גורם שאין לבטל אותו אם מצלמים חשיפה של שעות רבות. גם אם אנחנו בטוחים שהכל נלקח בחשבון, גורם ההפתעה בקלות יכול להרוס את הצילום או לחילופין אולי דווקא להוסיף ליופיו: ג'יפ של מטיילים ששורף את הפריים, מסוק של צה"ל שמשאיר בפריים קו מתפתל של אורות מהבהבים, או מטאורית חזק במיוחד שחוצה את השמים בקו ישר, וחותך את שבילי הכוכבים. תמיד יהיה משהו שיגרום לצלם לחכות במתח רב לרגע פיתוח הפילם, אחרי זה תגיע אנחת רווחה או לחלופין קללה בשפה שמית המדוברת ביותר.

הקומפוזיציה ושבילי הכוכבים
עניין הקומפוזיציה כאן אינו שונה מהקומפוזיציה בצילום כוכבים סטטיים או מכל צילום נוף בו לשמיים משקל עיקרי, אך בכל זאת ישנו הבדל אחד מהותי: בצילום שבילי כוכבים חייבים לקחת בחשבון את מיקום כוכב הצפון ולהתייחס למערבולת השבילים שתיווצר ע"י ספירת השמיים מעל לחצי כדור הארץ הצפוני הסובבת סביב הפולאריס.
כוכבים בשמיים אם מצלמים לכיוון דרום, יש לתת את הדעת לספירת השמים מעל חצי כדור הארץ הדרומי הסובבת סביב הקוטב הדרומי.
אם הצפון נמצא בפריים, הוא יוצר נקודת ייחוס משמעותית מאוד, ושבילי הכוכבים הסובבים אותו מכוונים את העין הצופה למרכז המערבולת – כוכב הצפון.
בהנחה ונצלם לכיוון מזרח או מערב, ניראה את קשתות הכוכבים סובבות סביב שתי נקודות רחוקות מחוץ לפריים (הקטבים הצפוני והדרומי), תופעה זאת תלך ותתחזק ככל שנתקרב לקו המשווה, שם היא בשיאה.

איך מוצאים את כוכב הצפון - פולאריס
אני מעריך שרבים מכם יודעים למצוא אותו, ואם לאו להלן הסבר פשוט:
זהו בשמיים את העגלה הגדולה (ראה תמונה), המורכבת משבעה כוכבים בהירים מאוד ובולטים בשמיים (לפחות בחצי הצפוני של כדור הארץ). העגלה הגדולה מהווה למעשה חלק בולט יותר של קבוצת כוכבים הנקראת הדובה הגדולה. משחר ההיסטוריה העגלה הגדולה שימשה לניווט ולקביעת שעת הלילה (כמו שאפשר לקבוע את השעה ביום לפי מיקום השמש).
אם נעביר קו ישר בין שני הכוכבים האחרונים של העגלה הגדולה ונמשיך את הקו, בסופו של דבר הוא יגיע לכוכב בהיר יחסית ובודד בסביבתו, זהו פולאריס – כוכב הצפון, (ראה תמונה). פולאריס הוא גם כוכב הקצה (הכוכב האחרון) בעגלה הקטנה, אך מכיוון שהכוכבים המרכיבים אותה חלשים יותר, עדיף להיעזר בעגלה הגדולה למציאת כוכב הצפון.

תמונת כוכב הצפון
נסו למצוא את העגלה הגדולה ואת כוכב הצפון בשמיים


תמונת העגלה הגדולה

העגלה הגדולה (מסומנת באדום), וקו ישר (צהוב) ממשיך את שני הכוכבים האחרונים שלה ומגלה לנו את כוכב הצפון


צילום עם מתקן עקיבה

מערכת עקיבה נותנת לנו אפשרות של חשיפה ארוכה של כוכבים מבלי שהם ימרחו לנו. זה אפשרי מכיוון שמצלמה המותקנת על מערכת עקיבה נעה במקביל עם הכוכבים אותם אנו מצלמים.
באמצעות כך ניתן "לאסוף" את אור הכוכבים במשך שעות ולקבל צילומים צבעוניים של גלקסיות מרוחקות, של ערפיליות או של שביל החלב שלנו (בהתאם לאורך המוקד בו משתמשים). הבעיה עם צילום כזה היא שהוא נטו צילום כוכבים. אין אפשרות להוסיף נוף כלשהו מכיוון שהמצלמה נעה לאורך כל זמן החשיפה שלה. זאת הסיבה שסגנון זה פחות מעניין אותי אישית.


צילומי לילה נוספים ניתן ליראות בגלריית צילום לילה באתר.


RSS RSS Feed | Archive View | Powered by zenPHOTO

קורס צילום נוף | גלריה | מאמרים | פוסטרים | איסלנד - מסע צילום | הרצאות | מצגות | ביוגרפיה | יצירת קשר | ספר אורחים | קישורים
נופי ישראל | נוף לילי | ציפורי ישראל | בעלי חיים | נופים מהעולם | אחר | בעלי חיים |


כל הזכויות על הצילומים והמלל שמורות לאיליה שלמייב © 2009-2005